CChafiq la republique islamique recrute

הרפובליקה האסלאמית מבקשת לגייס גולים לשורותיה


בחודש אוגוסט האחרון השיקה הרפובליקה האסלאמית קמפיין לגיוס גולים איראנים המצטיינים בתחומי התרבות, האמנויות, העסקים והמדע. סייד עבאס סאלחי, שר התרבות וההכוונה האסלאמית (ארשאד) והגורם הבכיר המפקח על מערכת הצנזורה, אמר כי הרשויות פנו לכמאה אנשים, או שיפנו אליהם בקרוב, בבקשה לשוב לאיראן. הוא הוסיף כי ההצעה מטעם המשטר ניתנה בכמה אופנים ועשויה להסתכם בהצעה לביקור קצר בלבד. המסר ברור: הופיעו לצידנו וסייעו לנו לשקם את תדמית האומה.

אין זו טקטיקה חדשה. במהלך העשורים האחרונים, על אף מדיניות הטרור של הרפובליקה האסלאמית מבית ומחוץ, המשטר נקט שוב ושוב פעולות מסוג זה כדי להציג את עצמו כמדינה „מן השורה”. הצגת תדמית זו נעשתה חשובה מאי־פעם, ככל שהמשטר איבד את הלגיטימיות שלו בעיני רוב האיראנים. לנוכח ההפגנות הגדולות של איראנים בחו״ל, שהביעו סולידריות עם מתנגדי המשטר במהלך התקוממות ״אישה, חיים, חופש” ב־2022, ולאחר מכן לנוכח התחייה העוצמתית של אותה התגייסות במהלך התקוממות ״האריה והשמש” ב־2026, הביאו את המשטר לנסות לשלב בין פיוס להרתעה.

בחודש אפריל, גולאם־חוסיין מוחסני אג'אי, ראש הרשות השופטת באיראן ותומך נחרץ בהוצאה להורג של מפגינים עצורים, העביר מסר כפול לאיראנים בתפוצות: הוא איים להחרים את נכסיהם של המשתתפים בהפגנות, ותיאר אותם כ״בוגדים” החוברים לאויבים זרים. במקביל, הוא הביע נכונות לשתף פעולה עם אלה שעמדותיהם האנטי־אמריקאיות והאנטי־ישראליות מקרבות אותם אל המשטר. ״אני אומר לאנשים אלה שזרועות המולדת פתוחות בפניהם ושנקבל אותם בברכה חמה. עליי להבהיר שלא נפרוש שטיח אדום בפני מי שפעלו נגד האינטרסים של המדינה, אך מי שעדיין מונעים מאהבת המולדת יקבלו הזדמנות לשוב.”

זהות הדובר חשובה כאן. מוחסני אג'אי, הידוע כמגן נלהב הוצאות להורג, חוזר על הקו המחשבתי שנוקט מזה כבר המשטר האסלאמיסטי כדי להצדיק את הדיכוי: הצגת המתנגדים לו ככלי שרת בידי אויבי האסלאם והמוסלמים, ובראשם ארצות הברית וישראל. במקרה זה, המונח "אסלאם" מוחלף אפוא לחלוטין ב"מולדת". החלפה זו משקפת את האתגר העומד כעת בפני המשטר: בעיני חלק ניכר מהאוכלוסייה, הוא נתפס ככוח כובש הזורע הרס במדינה. האם לא בזבז את עושר האומה כדי להפיץ את האידיאולוגיה שלו, לחתור להשגת נשק גרעיני ולשאוף להשמדת ישראל? האם לא דיכא המשטר שוב ושוב ובאכזריות את הדרישות המוצדקות של העם האיראני?

"נחזיר את איראן לידינו", קראו המפגינים ברחבי המדינה במהלך ההתקוממויות החוזרות ונשנות בעשור האחרון, ואת עלייתו של רזא פאהלווי כחלופה פוליטית יש להבין בתוך ההקשר הזה. בתגובה לכך, המשטר מנסה לנכס לעצמו את התחזקות הרגש הלאומי באיראן, באמצעות קידום נרטיבים מטעים המציגים אותו כמגן המדינה ועמה מפני אויבים זרים.

המשטר מאשים את ארצות הברית וישראל בפתיחת המלחמה, בטענה שהן שואפות להשתלט על איראן. כמו כן, הוא טוען כי ההתקוממות ההמונית בשלהי 2025 ובראשית שנת 2026, שגייסה מיליוני איראנים ברחבי המדינה, הופעלה בידי סוכני המוסד. בכך, מבקש המשטר מבקש לפטור את עצמו מאחריות להרג ההמוני של עשרות אלפי מפגינים, בהם נשים וגברים, מבוגרים וילדים. נרטיב זה מושרש בפנטזיות אסלאמיסטיות אנטישמיות ואנטי-מערביות.

קרוב לחמישה עשורים של שלטון הרפובליקה האסלאמית מאששים עובדות אלה. עם זאת, חלקים מהאופוזיציה האיראנית, לצד חלק ניכר מהשמאל הבינלאומי ומהכוחות האנטי־שמרניים, בוחרים להתעלם ממציאות זו בשם האנטי־אימפריאליזם והאנטי־ציונות, גם במחיר השתקת קולותיו של העם האיראני.

האם הקשר זה אינו מקל על ניסיונה של הרפובליקה האסלאמית לזכות בתמיכתם של איראנים שנאלצו לגלות מארצם בכך שהיא מאפשרת להם לשוב? עוד בטרם הושקה יוזמה זו, המשטר כבר סימן את קולות מחוץ למדינה שאימצו עמדות אנטי-אמריקאיות ואנטי-ישראליות וניהלו קמפיין נגד רזה פהלווי, והעניק להם את התואר "אופוזיציה לגיטימית".

Cropped Chahla.jpeg
CHAHLA CHAFIQ